מִי תָּפַר לְהָרִים הַקָּרִים כּוֹבָעִים שֶׁל סְלָעִים וּפְרָחִים וְשִׂיחִים וּדְשָׁאִים? מִי הֶחֱלִיט בְּקֶשֶׁר לְכָל הַצְּבָעִים מָה מַתְאִים וּמָה לֹא מַתְאִים - מִי אִם לֹא אֱלֹהִים? מִי הֶחְלִיט אֵיךְ הַיָּם יְדַגְדֵּג לַחוֹפִים? מִי קֶשֶׁר לְרָאשֵׁינוּ זֵרֵי כּוֹכָבִים? מִי רֹאשׁוֹ עֲנָנִים וּרְגִילוּ עֲשָׂבִים? מִי כָּתַב הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים? מִי אִם לֹא אֱלֹהִים? מִי קוֹבֵעַ עִתּוֹת מִשְׂחֲקֵי מִלְחָמָה? נִיחוֹחוֹת שֶׁל יַסְמִין וְרֵיחוֹת אֲדָמָה? מִי מוֹשִׁיט זְרוֹעוֹתָיו אֶל סוֹרָג הַכְּלוּאִים? מִי דּוֹפֵק בְּסוֹף אֶת כָּל הָרְשָׁעִים? מִי אִם לֹא אֱלֹהִים? Who sewed hats for the cold mountains, hats made of rocks and flowers and shrubs and grasses? Who decided about all the colors, what suits and what does not - Who, if not God? Who decided how the sea should tickle the beaches? Who wove bouquets of stars above our heads? Whose head is the clouds and whose feet are the grasses? Who wrote: “how good and beautiful this all is”? Who, if not God? Who determines the times of wars? Who determines the scent of jasmine and the smell of the earth? Who lays hands on the prisoners’ bars? Who exacts retribution for the deeds of all wrongdoers? Who, if not God?

"הַאִם רָאִיתָ אֶת הַסּוּס הַנֶּהְדָּר הַזֶּה? רוּץ אֶל הֲיָרִיד מַהֵר וּקְנֵה לִי סוּס כָּזֶה עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח וְכֶתֶם עַל הַגַּב וּשְׂעָרָהּ שֶׁל כֶּסֶף זוֹהֶרֶת בַּזָּנָב" כָּךְ אָמַר לוֹ הַפָּרִיץ, לְמוֹשְׁקֵ'ה הַסַּיָּס וְנָתַן לוֹ מֵאָה רוּבָּל שֶׁיֵּצֵא מִיָּד. הוֹלֵךְ לוֹ מוֹשְׁקֵ'ה לַיְּרִיד וְאוֹי אֵיזֶה מַזָּל לְיַד פֻּנְדָּק עוֹמֵד לוֹ גּוֹי עִם סוּס לָבָן כַּנָּ"ל עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח וְכֶתֶם עַל הַגַּב וּשְׂעָרָהּ שֶׁל כֶּסֶף זוֹהֶרֶת בַּזָּנָב וְהַגּוֹי, בָּחוּר צָעִיר, נִצָּב לוֹ וְהוֹזֶה וּמִתַּחַת לִשְׂפָמוֹ הוּא שַׂר נִגּוּן כָּזֶה: אַי-אַי-אַי... "נָא לַמְּדֵנִי אֶת הַשִּׁיר, עָשָׂה נָא לִי טוֹבָה" כָּךְ אוֹמֵר לוֹ מוֹשְׁקֵ'ה, וְהַגּוֹי- בְּפִיו תְּשׁוּבָה: "תְּשַׁלֵּם לִי קֹדֶם כְּמוֹ שֶׁמְּקֻבָּל מְחִירוֹ שֶׁל הַנִּגּוּן הוּא חֲמִשִּׁים רוּבָּל" מוֹשְׁקֵ'ה אֶת צְרוֹרוֹ מוֹצִיא וּמְשַׁלֵּם מִיָּד וְאַחֲרֵי דַּקָּה שָׂרִים שְׁנֵיהֶם כְּאִישׁ אֶחָד. אַי-אַי-אַי... הַשִּׁירָה חָלְפָה עָבְרָה וּמוֹשְׁקֵ'ה אָז נִזְכַּר: "הֵי, בְּכַמָּה יַעֲלֶה לִי זֶה הַסּוּס הַנֶּהְדָּר? עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח וְכֶתֶם עַל הַגַּב וּשְׂעָרָהּ שֶׁל כֶּסֶף זוֹהֶרֶת בִּזְנַב" "מֵאָה רוּבָּל" סָח הַגּוֹי וּמוֹשְׁקֵ'ה אָז מֵשִׁיב: "חֲמִשִּׁים שִׁלַּמְתִּי כְּבָר, אֶתֵּן עוֹד חֲמִשִּׁים" "לֹא לֹא וְלֹא צוֹחֵק הַגּוֹי פֹּה יֵשׁ מִסְחָר הָגוּן תְּמוּרַת הַחֲמִשִּׁים קִבַּלְתָּ כְּבָר אֶת הַנִּגּוּן זֶה לֹא הוֹלֵךְ בְּיַחַד וְשִׁיר אֵינוֹ חִנָּם". הִצְנִיעַ מוֹשְׁקֵ'ה אֶת צְרוֹרוֹ וְהִסְתַּלֵּק מִשָּׁם טִיֵּל בֵּין דּוּכְנֵי הַשּׁוּק לְרֶגַע לֹא עָמַד וּלְעַצְמוֹ זִמֵּר הוּא אֶת הַשִּׁיר אֲשֶׁר לָמַד: אַי-אַי-אַי... מַמָּשׁ מֵעֵבֶר לַיְּרִיד א-הוֹ אֵיזֶה מַזָּל! עוֹמֵד לוֹ גּוֹי אַחֵר בִּכְלָל עִם סוּס לָבָן כַּנָּ"ל עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח וְכֶתֶם עַל הַגַּב וּשְׂעָרָהּ שֶׁל כֶּסֶף זוֹהֶרֶת בִּזְנַב? וְהַגּוֹי מַשְׁמִיעַ שִׁיר הַקְשִׁיבוּ וְשִׁמְעוּ מִן נִגּוּן שֶׁהוּא הֶמְשֵׁךְ שֶׁל הַנִּגּוּן הַהוּא: אַי-אַי-אַי... "נָא לַמְּדֵנִי אֶת הַשִּׁיר, עֲשֵׂה נָא לִי טוֹבָה" כָּךְ אוֹמֵר לוֹ מוֹשְׁקֵ'ה, וְהַגּוֹי- בְּפִיו תְּשׁוּבָה: "תְּשַׁלֵּם לִי קֹדֶם כְּמוֹ שֶׁמְּקֻבָּל מְחִירוֹ שֶׁל הַנִּגּוּן הוּא חֲמִשִּׁים רוּבָּל" מוֹשְׁקֵ'ה אֶת צְרוֹרוֹ מוֹצִיא וּמְשַׁלֵּם מִיָּד וְאַחֲרֵי דַּקָּה שָׂרִים שְׁנֵיהֶם כְּאִישׁ אֶחָד אַי-אַי-אַי... וּכְשֶׁגָּמְרוּ לָשִׁיר שׁוּב הוּא נִזְכָּר: "הֵי, כַּמָּה יַעֲלֶה לִי זֶה הַסּוּס הַנֶּהְדָּר עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח וְכֶתֶם עַל הַגַּב וּשְׂעָרָהּ שֶׁל כֶּסֶף זוֹהֶרֶת בִּזְנַב?" "מֵאָה רוּבָּל", סָח הַגּוֹי וּמוֹשְׁקֵ'ה "אַי אַי אַי חֲמִשִּׁים שִׁלַּמְתִּי וְאוֹסִיף אֶת מַגָּפַי". "לֹא לֹא וְלֹא הַסּוּס לְחוּד מֵאָה רוּבָּל עוֹלֶה חֲמִשִּׁים שִׁלַּמְתָּ לִי עַל הַנִּגּוּן הַזֶּה" אַי-אַי-אַי... חוֹזֵר לוֹ מוֹשְׁקֵ'ה בְּלִי הַסּוּס וְהַפָּרִיץ אֲהָהּ חוֹבֵט בּוֹ וְזוֹרֵק אוֹתוֹ מִתּוֹךְ הָאֲחֻזָּה עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח וְכֶתֶם עַל הַגַּב וְאַחֲרָיו מְגֹרָשִׁים אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו וּבַדְּרָכִים בֵּין כְּפַר לַכְּפָר בֵּין יַעַר לְבֵין עִיר גַּם בָּרָעָב וְגַם בַּכְּפוֹר הֵם לֹא חָדְלוּ לָשִׁיר: אַי-אַי-אַי... וְיוֹם אֶחָד אַחֲרֵי שָׁנִים הִגִּיעוּ בְּדַרְכָּם אֶל עִיר הַפֶּלֶךְ בָּהּ יָשַׁב הָרַב הַמְּפֻרְסָם הָרַב יָשַׁב בְּנַחַת נָעַץ בָּהֶם מַבָּט יָצְאוּ אָז כּוֹכָבִים שְׁלוֹשָׁה שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת שָׁאַל "מִנַּיִן בָּאתֶם וּלְאָן תֵּלְכוּ לָלוּן?" וְהֵם נִסּוּ לוֹמַר לוֹ אַךְ יָצָא לָהֶם נִגּוּן: אַי-אַי-אַי... צָחֲקוּ סְבִיב הָאַבְרֵכִים צָחֲקוּ הַחֲסִידִים אֲבָל אֵצֶל הָרַב בַּמֵּצַח זָעוּ הַוְּרִידִים "הָאָמְנָם חֵרְשִׁים אַתֶּם הַאִם אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים?” הִכָּה הָרַב עַל שֻׁלְחָנוֹ וּבְקוֹלוֹ הָרָעִים: "הֲרֵי אֶל הַנִּגּוּן הַזֶּה חִכִּינוּ מִתָּמִיד אוֹתוֹ נָשִׁיר כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד" אַי-אַי-אַי… “Did you see that wonderful horse? Hurry to the fair and find me a horse like that, with a spot on its forehead and a spot on its back, and a shock of silvery hair shining in its tail.” Thus says the country squire to Moshke, his stable servant, hands him a hundred rubles and sends him on his way. Moshke runs to the fair, and lo, what luck! Next to an inn there stands a goy with a white horse, a perfect match, with a spot on its forehead and a spot on its back, and a shock of silvery hair shining in its tail. The goy, a young fellow, stands there lost in his thoughts, and under his moustache he sings this little tune: Ay-ay-ay-ay… “Teach me that tune, please be so kind”, says Moshke, and the goy replies: “Pay me first, this is a normal business deal. fifty rubles is the price for the song.” Moshke takes out his purse and pays immediately And after a minute the two of them start singing together: Ay-ay-ay-ay… And now the song is over, and Moshke thinks to ask “Say, and how much do you want for the beautiful horse with a spot on its forehead and a spot on its back, and a shock of silvery hair shining in its tail?” “One hundred rubles,” says the goy, and Moshke answers “Fifty I gave already, I’ll add another fifty.” “No, no, oh no!” laughs the goy, “let’s have a fair deal here, you already bought the tune for those fifty rubles. That’s not the way to do it, a song is not a gift!” So Moshke puts his purse away and goes off on his way. He strolls from stall to stall, never stopping anywhere, and singing his new tune to himself: Ay-ay-ay-ay… But behold, next to the fair there stands – oh, what luck! – another goy with a horse just like the first: with a spot on its forehead and a spot on its back, and a shock of silvery hair shining in its tail. The goy, he sings a song – well, hear it for yourself – a tune that sounds just like the next verse of the first: Ay-ay-ay-ay… “Teach me that tune, please be so kind”, says Moshke, and the goy replies: “Pay me first, this is a normal business deal, fifty rubles is the price for the song.” Moshke takes out his purse and pays immediately And after a minute the two of them start singing together. And when the song was over once again he remembered: “Say, and how much do you want for the beautiful horse with a spot on its forehead and a spot on its back, and a shock of silvery hair shining in its tail?” “One hundred rubles,” says the goy, and Moshke: “Ay-ay-ay, Fifty I gave already, let me add the boots to that”. “No, no, oh no, the horse alone is worth a hundred rubles. The fifty rubles were for the song.” Ay-ay-ay-ay… Moshke returns without the horse, the squire is outraged, He beats him up and throws him off the property with a bruise on his forehead and a bruise on his back, And with him he also chases off his wife and children. But on their way, from village to village, through forest and through towns, despite hunger and cold they sing again and again: Ay-ay-ay-ay… And one day, years later, they came to a city where a famous rabbi lived. The rabbi sat in silence and looked at them closely, while in the sky three stars announced the start of a new week. He asked, “Where are you coming from, and where then will you sleep?” They were about to answer him, but then burst into song: Ay-ay-ay-ay… Then the yeshiva students laughed, so did the Chassidim, But the rabbi’s face went red with anger He banged on his table and declared in a loud voice: “Are you all deaf? Do you not hear? We have been waiting years for this exact song, the song that we will sing when the Messiah Son of David finally arrives.” Ay-ay-ay-ay… English translation: Nicole Gentz

לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין קָשֶׁה לִחְיוֹת הַשָּׁנָה. הַשָּׂדוֹת מְבַקְּשִׁים בְּרָכָה הַיָּם מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאַתָּה אֵינְךָ מְבַקֵּשׁ דָּבָר. לִבִּי יָשֵׁן אֶת שְׁנָתוֹ וַאֲנִי יְשֵׁנָה. חֲלוֹמִי כְּבַד שְׁתִיקָה וּמֵתַי מְהַלְּכִים בִּשְׁנָתִי כִּבְתוֹךְ מְצוּדָה עַתִּיקָה. אֵיךְ אֶתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי וְאֵין בְּלִבִּי אֱמוּנָה? וְאַתָּה אֵינְךָ מְבַקֵּשׁ דָּבָר. For those who do not believe life will be hard this year. The fields pray for blessings, the sea prays for faith, but you pray for nothing. My heart slumbers, and I sleep. My dream is heavy with silence, and the dead walk in my sleep as through an ancient fortress. How shall I wake from my sleep if there is no faith in my heart? And you pray for nothing. English version: Nicole Gentz

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שַׂר לְשׁוּלַמִּית שִׁיר אַהֲבָה וּבְדִיּוּק כְּמוֹ שְׁלֹמֹה אָז, אֲהוּבָתִי, כָּךְ אָשִׁיר לָךְ אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה: אֲנִי שָׁר לָךְ אֶת שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלִּי אֶת שִׁירִי אֲנִי מְקַשֵּׁט רַק בִּשְׁבִילְךָ, נִשְׁמָתִי. אֲנִי שָׁר לָךְ אֶת חֲלוֹמוֹתַי, שִׁירִי הוּא כְּמוֹ חֲלוֹם עָלַיִךְ, נֶחָמָתִי. כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ, יַקִּירָתִי, כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֵם עָלַיִךְ, אָז אַתְּ שֶׁלִּי! Solomon the king sang a love song to Shulamit And just like Solomon then, my beloved, I now sing this song to you: I sing my song of songs to you, My song is a gift for you, my soul. I sing to you my dreams, my song is like a dream for you, my comfort. Whenever I think of you, my beloved, I dream that you are mine. English version: Nicole Gentz

אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה פיוט לתשעה באב לפי מסורת יהודי חאלב עיבוד: אסף לויטין אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹכְלִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים עַתָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׂבַעְנוּ בּוּז וּמְרוֹרִים עַל הֶרֶג הַכְּשֵׁרִים וְעַל זֶרַע יְשָׁרִים עַל כֵּן בִּבְכִי תַּמְרוּרִים אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּשִּׂמְחָה עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ בְּלֵיל זֶה קוֹל אֲנָחָה אֲהָהּ כִּי לֹא מָצָאנוּ לְכַף רַגְלֵנוּ מְנוּחָה אוֹי כִּי בָאָה צָרָה עַל כֵּן אֶשְׁכַּח מְחוֹלוֹת מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת To you, holy congregation, I shall ask today: How is this night different from all other nights? Why on Passover evening do we eat unleavened bread and bitter herbs, And why on this night are we sated with scorn and humiliation? Because of the killing of the righteous and their unborn children. Therefore I shall weep bitterly in all directions, like the shifting sands: How is this night different from all other nights? Why is the table so joyfully set on Passover evening, and today – woe is us! – all we hear is sighing and crying? That is because we couldn’t find rest for our weary feet. Oh, how great was the distress, that I forgot all the dances. How is this night different from all other nights? English version: Nicole Gentz

בְּרִיךְ שְׁמֵהּ (בָּרוּךְ שְׁמוֹ) נֻסַּח בְּלָדִינוֹ מִתְּפִלַּת בְּרִיךְ שְׁמֵהּ עִבּוּד: דָּוִד חָסוֹן וְאָסָף לֵוִיטִין בָּרוּךְ שְׁמוֹ שֶׁל אֲדוֹן הָעוֹלָם, בָּרוּךְ כִּתְרְךָ וּמְקוֹמְךָ. יְהִי רְצוֹנְךָ עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וְיֶשַׁע יְמִינְךָ הַרְאֵה לְעַמְּךָ בְּבֵית מִקְדָּשֶׁךָ וּלְהַשְׁפִיעַ לָנוּ מִטּוּב אֹרֶךְ, וּלְקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתַּאֲרִיךְ לָנוּ חַיִּים בְּחֶסֶד וְאֶהְיֶה אֲנִי נִמְנֶה בֵּן הַצַּדִּיקִים לְרַחֵם עָלַי וְלִשְׁמֹר אוֹתִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי וַאֲשֶׁר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. אַתָּה הוּא זַן לַכֹּל וּמְפַרְנֵס לַכֹּל אַתָּה הוּא שַׁלִּיט עַל הַכֹּל אַתָּה הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הַמַּלְאָכִים וְהַמְּלָכוֹת שֶׁלְּךָ הִיא. Blessed is the name of the Master of the world. Blessed is Your crown and Your place. May Your desire be with Your people Israel forever, and show the salvation of Your right hand to Your people in Your Holy Temple, and bring to us of the goodness of Your light, and accept our prayers with mercy. May it be desirable before You to lengthen our days in goodness, and that I be counted among the righteous, that You may love me and protect me and all that is mine, and all that is to Your people Israel. You are the One Who feeds all and provides for all. You are the ruler of everything; You are the One Who rules over kings, and kingship is Yours alone.

לֶךְ לְךָ מילים: בראשית י"ב, א לחן: טל קוך לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. Go for thyself alone from thy country, from thy birthplace, and from thy father’s house, unto the land which I will show thee.

הַלְלוּיָהּ מִלִּים וְלַחַן: יָאִיר רוֹזֶנְבְּלוּם עִבּוּד: אַמְנוֹן זֵלִיג אִם בָּרוֹבִים כְּבָר לֹא הָיָה צֹרֶךְ הָיִינוּ שָׂרִים אָז הַלְלוּיָהּ עִם בּוֹא הַשָּׁלוֹם הֲיִיתֶם רוֹאִים אֵיךְ כָּל הַצָּבָא שַׂר הַלְלוּיָהּ הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּיָהּ הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּיָהּ אִם יְלָדִים בַּגְּבוּל יְשַׁחֲקוּ אָז נִשְׁמַע אִמָּהוֹת בְּהַלְלוּיָהּ אִם הַצָּפוֹן יִהְיֶה לַמֶּרְכָּז נָשִׁיר בְּדַמֶּשֶׂק הַלְלוּיָהּ הַלְלוּיָהּ... אִם עַל גֶּדֶר כְּבִיסָה מְזַמֶּרֶת בְּדוּאֵט עִם הַתַּיִל הַלְלוּיָהּ אָז הַחֶרְמוֹן יֹאמַר לַכִּנֶּרֶת אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב שׁוּב הַלְלוּיָהּ הַלְלוּיָהּ… If we needed no more guns, we would sing: Hallelujah! If peace were to come, you would hear the whole army singing: Hallelujah! If children could play along the border, their mothers would sing: Hallelujah! If the north were to become the center, in Damascus we would sing: Hallelujah! If laundry hung on the fence and if it sang “Hallelujah!” in duet with the wire, then Mount Hermon would say to the Sea of Galilee: We can love again! Hallelujah! If we needed no more guns, we would sing: Hallelujah! If peace were to come, you would hear the whole army singing: Hallelujah! English version: Nicole Gentz

שַׁעֲשׁוּעֵי כְּאִלּוּ מִלִּים: אַבְרָהָם חַלְפִי לַחַן: אַלּוֹן אוֹלֵאַרְצִ'יק עִבּוּד: אָסָף לֵוִיטִין אָדָם תּוֹלֶה אֶת אֶתְמוֹלוֹ עַל וָו תָּקוּעַ בְּלִבָּהּ שֶׁל רוּחַ הָלְאָה. הָלְאָה. שַׁעֲשׁוּעֵי כְּאִלּוּ - אִלּוּ- לוֹ. רְאִי, הַכֹּל כָּרְעוּ נָפְלוּ אֶל מַרְגְּלוֹת שֶׁל אֵין רַגְלַיִם לוֹ שֶׁזַּעְמוֹ וְרַעֲמוֹ מָלֵא עוֹלָם. וְגַם אֲנִי נוֹפֵל וְקָם. נוֹפֵל וְקָם. נוֹפֵל וּמַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. A man hangs his yesterday on a hook, in the heart of the wind. Away with it. Away with it. Pretending games – If only – If only. Behold, they all knelt, they all fell down at the feet of the footless one whose fury and thunder fill the world. And I too fall down and rise up, fall down and rise fall and believe with perfect faith. English version: Nicole Gentz

אַגָּדָה מִלִּים: יַעֲקֹב פִּיכְמָן לַחַן: חֲנִינָא קְרָצֵ'בְסְקִי עִבּוּד: אָסָף לֵוִיטִין עַל שְׂפַת יָם כִּנֶּרֶת אַרְמוֹן רַב תִּפְאֶרֶת, גַּן אֶל שָׁם נָטוּעַ, בּוֹ עֵץ לֹא יָנוּעַ. מִי גָּר שָׁם? רַק נַעַר כְּעוֹף בִּדְמִי יַעַר! לוֹמֵד שָׁם תּוֹרָה הוּא מִפִּי אֵלִיָּהוּ. הָס גַּל לֹא קוֹלֵחַ. כָּל עוֹף הַפּוֹרֵחַ עוֹמֵד וְשׁוֹמֵעַ - תּוֹרַת אֵל גּוֹמֵעַ. On the shore of the Sea of Galilee stands a magnificent palace. A divine garden surrounds it, no tree stirs. Who lives there? A boy alone, like a bird in the silence of the forest, learning the Torah from Elijah. Be still! Not a wave stirs, all the birds stand still and drink the divine word. English version: Nicole Gentz

צִ'ירִיבִים צִ'ירִיבֹּם מִלִּים: עָמוֹס אֵטִינְגֶּר לַחַן: חֲסִידִי עֲמָמִי עִבּוּד: אָסָף לֵוִיטִין כְּשֶׁהָרַבִּי סוֹף כָּל סוֹף הֶחֱלִיט אִשָּׁה לָקַחַת הִתְאַסְּפוּ הַחֲסִידִים לִרְאוֹת אֶת הַמֻּצְלַחַת הֵם אֶת הָרַבִּי שָׁאֲלוּ: "מָה נְדוּנְיָה תִּתֵּן לָהּ?" וְהֵשִׁיב לָהֶם הָרַב: "אֶתֵּן לָהּ מָה שֶׁאֵין לָהּ". צִ'ירִיבִים צִ'ירִיבוֹם... הוּא יוֹם יוֹם נָשָׂא תְּפִלָּה לָאֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם הִיא יוֹם-יוֹם בְּשִׁלֹה לוֹ לֹוקְשֶׁן וְתָפְרָה גְּרָבִים אַךְ לַיְלָה-לַיְלָה אֶת הַתְּרִיס לִסְגֹּר הָיָה עוֹזֵר לָהּ וְשָׁמְעוּ הַחֲסִידִים כֵּיצַד הוּא מְזַמֵּר לָהּ: צִ'ירִיבִים... כָּךְ עָבְרוּ מִסְפַּר שָׁנִים נָשְׂאוּ כֻּלָּם כַּפַּיִם: "הוֹ רַבִּינִיוּ, מָתַי סוֹף סוֹף נִשְׁתֶּה אִתְּךָ לְחַיִּים?" וְדַוְקָא לַשִּׂמְחָה הַזֹּאת הִזְמִין הָרַב אוֹתָנוּ וּמִבְּנוֹ אֲשֶׁר נוֹלַד מִלָּה אַחַת שָׁמַעְנוּ: צִ'ירִיבִים… When the Rebbe finally decided to take a wife the Chassidim came together to see the lucky girl. They asked the Rebbe: What will you give her as a dowry? And the Rebbe answered: I shall give her what she has never had before. Chiribim, Chiribom... Every day he prayed to God in the heavens, While she cooked noodles for him and mended his socks. But every night he helped her close the blinds and everyone could hear him singing to her: Chiribim, Chiribom... The years went by, and everyone wanted to know: Ach Rebbiniu, when can we finally congratulate you? The Rebbe invited all of us to the celebration and his newborn son spoke but one word, which we all heard: Chiribim, Chiribom... English version: Nicole Gentz

אֶל אָדוֹן פִּיּוּט לְשַׁחֲרִית לְשַׁבָּת עִבּוּד: אָסָף לֵוִיטִין אֶל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָּל נְשָׁמָה גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם דַּעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים הוֹדוֹ הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְנֶהֱדָר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ יִצְרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל כֹּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם שָׂמְחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ צָהֲלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וְיִזְרָח אוֹר רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וָאֳפָנִים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ. God is the Lord of all creation He is praised by the breath of all life His greatness and goodness fills the universe Knowledge and wisdom surround his presence Exalted is He by the celestial beings Adorned in the glory by the mysteries of heaven Purity and justice guard his throne Kindness and mercy abound in his glory Good are the luminaries which our God created Made with understanding, wisdom, and insight He endowed them with energy and power To dominate within their sphere of the universe Full of splendour, they radiate brightness Their brilliance adorns the universe Rejoicing in rising and exalting in setting With reverence they obey the will of their creator Glory and honor they give to his name And sing his sovereignty with joyous praise He summoned the sun, and it shed its light He set the cycle of the moon's phases All the armies of heaven give him praise His glory and grandeur they proclaim - all the various celestial beings

סַפָּנֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מִילִים: נָתָן אַלְתֶּרְמָן לַחַן: נָעֳמִי שֶׁמֶר עִבּוּד: אַמְנוֹן זֵלִיג כֵּן, הָיָה זֶה חֶבֶר עַז מֵאֵין כָּמוֹהוּ יַמָּאִים הָיוּ הַלָּלוּ! אִישׁ וָאִישׁ צוֹר וָכוּשׁ יָדְעוּ טִיבָם אַשְׁדּוֹד וְהֹדּוּ יָם אֵלוֹת וְיָם כַּפְתּוֹר וְיַם תַּרְשִׁישׁ גַּם מָשׁוֹט גַּם כּוֹס הֵטִיבוּ לֶאֱחֹז הֵם גַּם פִּגְיוֹן יָדְעוּ לִתְפֹּס בְּהִדַּרְשְׁם הֵם נָשְׂאוּ עָגִיל גָּדוֹל בִּתְנוּךְ הָאֹזֶן וּמִצְנֶפֶת מָאֳדֶמֶת לְרֹאשָׁם. וְאַל מוּל מֶרְחַק הָאֹפֶק הַנָּגּוֹל כָּךְ הָיוּ הֵם מְזַמְּרִים יַחְדָּיו בְּקוֹל: עֶצְיוֹן גֶּבֶר, עֶצְיוֹן גָּבֶר עֶצְיוֹן גָּבֶר יָם אֵילוֹת בְּסִירוֹת הַיָּם יֵעָבֵר וּבְאֳנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת אַךְ רָחָב מִיָּם לֵב גָּבֶר מִי עוֹבְרוֹ בְּאֵין מָשׁוֹט? נַעֲרָה מֵעֶצְיוֹן גָּבֶר עֶצְיוֹן גָּבֶר יָם אֵילוֹת. זֹאת זִמְּרוּ הֵם אַחֵר כָּךְ בְּקוֹל עַצֶּבֶת אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ לְתַרְשִׁישׁ אַחֵר כָּךְ לְקוֹל פְּקֻדָּה בְּרוּחַ צֶוֶת לַמְּלָאכָה קָפְצוּ בִּן רֶגַע אִישׁ וָאִישׁ עַד שָׁמְעָם פְּקֻדָּה לִתְקֹף... וְאָז בְּשַׁעַט בִּסְעָרָה הֵם בָּאוֹיֵב הָיוּ פּוֹרְצִים וְכִמְעַט הָיְתָה הָאֳנִיָּה נִבְקַעַת בְּקֹרְאָם: יְחִי שְׁלֹמֹה וִיחִי הַצִּי וּבְעוֹדָם עוֹבְרִים כְּסַעַר וְעַלְעוֹל כָּךְ הָיוּ הֵמָּה נוֹשְׂאִים בְּיַחַד קוֹל: עֶצְיוֹן גֶּבֶר, עֶצְיוֹן גָּבֶר עֶצְיוֹן גָּבֶר יָם אֵילוֹת שֶׁיַּכֶּה אוֹתָנוּ דָּבֶר אִם נִסּוֹג וְאִם נִמּוֹט יְוַדַּע הַיּוֹם מִי גָּבֶר וְתִשְׁמַע אֶת פָּעֳלוֹ נַעֲרָה מֵעֶצְיוֹן גָּבֶר עֶצְיוֹן גָּבֶר יָם אֵילוֹת. וּבְשׁוּבָם בָּאֳנִיָּה לַחְצוֹת יָמִים בָּהּ הִיא נוֹשֵׂאת אוֹצְרוֹת כָּל אֶרֶץ וְאִיִּים. אַלְמֻגִּים בָּהּ וְזָהָב בָּהּ וּבְשָׂמִים בָּהּ שֶׁנְהַבִּים בָּהּ וְקוֹפִים וְתֻכִּיִּים הִיא חוֹתֶרֶת וּמְקֻטֶּרֶת מוֹר וָפֶלֶּא מְצֻלֶּקֶת מִסּוּפוֹת וְזַעַף קְרָב וְיוֹדְעַה הִיא: יַמָּאֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ נִפְלְאוּ מֵאַלְמֻגַּיִם וּמִזָּהָב. שָׁר הֲרוּחַ, שָׁר מִפְרַץ כָּחֹל כָּל וָכֹל שָׂרִים יַחְדָּו בְּקוֹל עֶצְיוֹן גֶּבֶר, עֶצְיוֹן גָּבֶר עֶצְיוֹן גָּבֶר יָם אֵילוֹת בְּסִירוֹת הַיָּם יֵעָבֵר וּבְאֲנִיּוּת גְּדוֹלוֹת אַךְ רָחָב מִיָּם לֵב גָּבֶר מִי עוֹבְרוֹ בְּאֵין מָשׁוֹט? נַעֲרָה מֵעֶצְיוֹן גָּבֶר עֶצְיוֹן גָּבֶר יָם אֵילוֹת. Yes, they were brave fellows, True sailors every one of them! From Tyre to the kingdom of Kush, from Ashdod to India, They were known in the seas of Elot, Crete and Tarshish. They knew how to row, they knew how to drink, and they knew how to wield a sword if needed. With their big earrings and their red caps people knew them everywhere. And heading for the wide horizon they sang: Ezion-Geber, Ezion-Geber, you Sea of Elot We sail the sea with boats and mighty ships But a man’s heart is wider than the sea. Who can navigate it without a rudder? Only a girl from Ezion-Geber, Ezion-Geber, Sea of Elot. So they sang with sad voices that the road to Tarshish is long, And then, at the sound of a command as a team they sprang into action. When they heard the order to attack, they stormed towards the enemy. And the boat nearly broke apart from their cries: Long live King Solomon, long live the navy! And as they stormed ahead they continued to sing: Ezion-Geber, Ezion-Geber, Sea of Elot May we die of the plague if we withdraw! Today one will know who is truly a man so that a girl from Ezion-Geber hears it too! When they returned the ship was loaded with treasures: coral, gold, perfume, ivory, monkeys and parrots. The ship sails on, with incense, myrrh and wonders scarred from the high seas and fiery fighting And all know that King Solomon’s sailors are more wonderful than gold and coral. The wind sings, the blue bay sings all together raise their voices: Ezion-Geber, Ezion-Geber, you Sea of Elot we sail the sea with large ships But a man’s heart is wider than the sea. Who can navigate it without an oar? Only a girl from Ezion-Geber, Ezion-Geber, Sea of Elot.

קָרֵב יוֹם פיוט לליל הסדר עיבוד: אסף לויטין קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה Bring near the day that is neither day nor night. Most High, make known that Yours is the day as well as the night. Appoint watchmen to guard Your city all day and all night. Illuminate like day the dark of night. Translation: Eve Levavi (from zemirotdatabase.org)

הִתְגַּלּוּת מִלִּים: יְהוּדָה עַמִּיחַי לַחַן: טַל קוֹך הַיּוֹם הָאֱלֹהִים הִתְגַּלָּה לִי כָּךְ: מִישֶׁהוּ מֵאֲחוֹרַי עָצַם אֶת עֵינַי בְּכַפּוֹת יָדַיו נַחֵשׁ מִי זֶה! Today God revealed Himself to me: Someone came up behind me and covered my eyes with his hands. Guess who this is!